ידועים דברי חז"ל על סיבת חורבן בית שני : אבל בית שני שאנו בקיאים בו שהיו עוסקים בתורה ובמצות וגמילות חסדים מפני מה חרב מפני שהיתה בה שנאת חינם ללמדך ששקולה שנאת חנם כנגד שלש עבירות וכו' (יומא ט: עם הג' הב"ח) ואולם ענין זה מובא בשינוי ממשי בירושלמי (יומא א' א' ד:) וז"ל ...אלא שהיו אוהבין את הממון ושונאין אלו לאלו שנאת חנם וכו' וכעין זה בתוספתא. שילהי מנחות. וצ"ב אם יש כאן פלוגתא ואם שני הסיבות בירושלמי הם סיבות נפרדות או שאחד גרם לשני.
ומהמשך הירושלמי "וקשה היא שנאת חינם שהיא שקולה..." משמע שאהבת הממון גרם לשנאת חינם ואז שינאת חינם הביא לחורבן בהמ"ק. וכן כתב הנצי"ב הרחב דבר דברים ד' י"ד "...כך חורבן בית שני שהגיע ע"י שנאת חנם, ועיקרו היה אהבת ממון יותר מדי ... ומזה הגיעו לשפיכת דמים בהיתר ... היו ג"כ עיקר המחטיאים את הרבים ת"ח גדולי תורה ..." וע"ע בהרח"ד במדבר ל"ו ל"ד ובהעמק דבר דברים ל"ב ו' ודבריו הכואבים בהקדמה לספר בראשית. ומבהיל על הרעיון ש"אהבת ממון יותר מדי" הביא לידי שנאת חנם שהביא לידי קנאות כזאת שהת"ח וגדולי תורה הרגו אנשים ע"פ "דעת תורה" שבאמת לא היו חייבים מיתה: ובלשון הנצי"ב "רציחה בהיתר." כדאי לשים לב שהנצי"ב מעמיס ענין זה על "ת"ח גדולי תורה" של דורות התנאים
ואולם קשה ממסקנת הגמ' סוטה (כ"א . ) דתורה בעידן דעסיק בה מגנא ומצלא, וא"כ איך לא הגין תורתם של גדולי התורה עליהם, דהא יש לתאר שהיו מקיימים בעצמם והגית בם יומם ולילה. ואולי י"ל דהיות והיה להם אהבת ממון יותר מדי היו עוסקים בפרנסתם יותר מדי ואז לא היתה נחשבת עסק זה כהכשר מצוה דת"ת ונפלו אז לחטאים נוראים
אבל כד נדייק נראה שיש דרך אחרת בזה, בהנחה שסיבת מיתת תלמידי ר"ע היה קשור לסיבת החורבן. וידוע מש"כ ביבמות ס"ב: שמתו על שלא נהגו כבוד זה לזה. ובבראשית רבא (ס"א ג') הובא בסגנון אחר: למה, שהיתה עניהם צרה אלו באלו...אמר להם [ר"ע לתלמידים שהקים תחתיהם] בני , הראשונים לא מתו אלא שהיתה עניהם צרה [בתורה] אלו לאלו. תנו דעתכם שלא תעשו כמעשיהם. עמדו ומלאו כל הארץ תורה. ויש לדייק - וכן משמע בקהלת רבא פרק י"א פסוק ו' - שזה שמלאו כל הארץ תורה היתה ההיפך ממעשה תלמידי ר"ע הראשונים. וכן הובא במעם לועז (בראשית כ"ט כ"ז) בשם היפת תואר, שאינו תחת ידי כעת, שחטא התלמידים היתה שלא רצו ללמד תורה זה לזה ובעיקר לא ללמד חידושי תורה שלהם לתלמידים אחרים
ואיך יתכן שתלמידי ר"ע לא רצו ללמד תורה זה לזה ולא אחרים? המשך אי"ה יבוא מחר
ומהמשך הירושלמי "וקשה היא שנאת חינם שהיא שקולה..." משמע שאהבת הממון גרם לשנאת חינם ואז שינאת חינם הביא לחורבן בהמ"ק. וכן כתב הנצי"ב הרחב דבר דברים ד' י"ד "...כך חורבן בית שני שהגיע ע"י שנאת חנם, ועיקרו היה אהבת ממון יותר מדי ... ומזה הגיעו לשפיכת דמים בהיתר ... היו ג"כ עיקר המחטיאים את הרבים ת"ח גדולי תורה ..." וע"ע בהרח"ד במדבר ל"ו ל"ד ובהעמק דבר דברים ל"ב ו' ודבריו הכואבים בהקדמה לספר בראשית. ומבהיל על הרעיון ש"אהבת ממון יותר מדי" הביא לידי שנאת חנם שהביא לידי קנאות כזאת שהת"ח וגדולי תורה הרגו אנשים ע"פ "דעת תורה" שבאמת לא היו חייבים מיתה: ובלשון הנצי"ב "רציחה בהיתר." כדאי לשים לב שהנצי"ב מעמיס ענין זה על "ת"ח גדולי תורה" של דורות התנאים
ואולם קשה ממסקנת הגמ' סוטה (כ"א . ) דתורה בעידן דעסיק בה מגנא ומצלא, וא"כ איך לא הגין תורתם של גדולי התורה עליהם, דהא יש לתאר שהיו מקיימים בעצמם והגית בם יומם ולילה. ואולי י"ל דהיות והיה להם אהבת ממון יותר מדי היו עוסקים בפרנסתם יותר מדי ואז לא היתה נחשבת עסק זה כהכשר מצוה דת"ת ונפלו אז לחטאים נוראים
אבל כד נדייק נראה שיש דרך אחרת בזה, בהנחה שסיבת מיתת תלמידי ר"ע היה קשור לסיבת החורבן. וידוע מש"כ ביבמות ס"ב: שמתו על שלא נהגו כבוד זה לזה. ובבראשית רבא (ס"א ג') הובא בסגנון אחר: למה, שהיתה עניהם צרה אלו באלו...אמר להם [ר"ע לתלמידים שהקים תחתיהם] בני , הראשונים לא מתו אלא שהיתה עניהם צרה [בתורה] אלו לאלו. תנו דעתכם שלא תעשו כמעשיהם. עמדו ומלאו כל הארץ תורה. ויש לדייק - וכן משמע בקהלת רבא פרק י"א פסוק ו' - שזה שמלאו כל הארץ תורה היתה ההיפך ממעשה תלמידי ר"ע הראשונים. וכן הובא במעם לועז (בראשית כ"ט כ"ז) בשם היפת תואר, שאינו תחת ידי כעת, שחטא התלמידים היתה שלא רצו ללמד תורה זה לזה ובעיקר לא ללמד חידושי תורה שלהם לתלמידים אחרים
ואיך יתכן שתלמידי ר"ע לא רצו ללמד תורה זה לזה ולא אחרים? המשך אי"ה יבוא מחר
2 comments:
I had a hard time reading the part from Meam Loez but then I clicked on the picture which brought it up in its own window and then saved it to my computer. After that I could use the magnify feature in windows picture and fax viewer and it was a lot easier.
If you can read it, I wish you'd tell me what it says. I don't understand Ladino, other than the words that I recognize from Latin/Spanish, like unos et los otros, and some Hebrew words. The person who posted it couldn't find the Mei'am Loez translated, so he posted the original Ladino print. From the few words I understood, I got the gist of the meaning, though.
Post a Comment