NOTE: BEGINNING DECEMBER 2013, ALL NEW POSTS OF SERIOUS DIVREI TORAH WILL BE POSTED ONLY AT Beis Vaad L'Chachamim, beisvaad.blogspot.com


For private communication, write to eliezer(no space)e at aol

Tuesday, May 01, 2012

Achrei Mos, Vayikra 17:3. The Hunter's Diet אשר יצוד ציד חיה

The Gemara (Chulin 84a) says that this passuk teaches that one should eat meat as a hunter would.

תנו רבנן, אשר יצוד, אין לי אלא אשר יצוד, נצודין ועומדין מאליהן מנין, כגון אווזין ותרנגולים, ת"ל ציד מ"מ, אם כן מה ת"ל אשר יצוד, למדה תורה דרך ארץ, שלא יאכל אדם בשר אלא בהזמנה הזאת 
Translation: Asher Yatzud: perhaps we can eat only after trapping.  What if they're readily available and at hand?  The Torah says Tzeid, meaning it doesn't matter how you get them.  Why then use the expression "ya'Tzud (indicating hunting or trapping)?  The Torah is teaching the correct way to behave- that one should eat meat only בהזמנה הזאת- in this manner of preparation.

The expression  בהזמנה הזאת is unusual and idiomatic and, for us, unclear.  

Rashi, with many sources, (for example, the Sh'iltos,) says that the Gemara's advice is that one should not get used to eating meat often, because doing so creates an appetite that will demand satisfaction, and meat is expensive.  אלא בהזמנה הזאת - כאילו הוא צד שאינה מזומנת לו כלומר לא יאכל בשר תדיר שלא יעני:

There are, however, two other interpretations that I find interesting, the Kli Chemda and the Rambam.

The Kli Chemda (Breishis 27:3) says the following:

טעמו של דבר, שלא יהא האדם מורגל באכילת בשר כמ"ש (דברים יב כ-כב) בכל אות נפשך תאכל בשר, אך כאשר יאכל את הצבי ואת האיל כן תאכלנו, ורצה בזה, שתאכל סתם בשר באקראי, לא אכילת קבע כמו הצבי והאיל שאין נמצאים בבית כי חיות הנה, ועיקר מדורם אינם עם האדם כי אם במדברות ויערות, על כן אין אוכלים מהם כ"א מעט, כי לאו בכל יומא מתרחיש ניסא להנצל מגדודי חיות בשעת הצידה, על כן מסתמא אין האדם אוכל מהם כי אם לפרקים, כך לא תרגיל את עצמך לאכול סתם בשר, לפי שהוא מוליד אכזריות ותכונות רעות בגוף האדם כי כל העופות הדורסים אוכלים בשר, וכן האריה דורס ואוכל, לכך נאמר לעתיד (ישעיה יא ז) ואריה כבקר יאכל תבן. כי יהיה שלום בעולם בין כל הבעלי חיים. ע"כ אמר יצחק וצודה לי צידה, כי לא רצה לאכול בשר כי אם בהזמנה זו. 
Approximate translation: ... a person should not have the habit of eating meat, as the passuk says, "When you desire it, eat meat, but as one eats a deer or antelope, so you should eat it."  Meaning, eat meat only occasionally, not as a regular habit.  Deer and antelope represent meats that are not readily available, they are wild, they inhabit deserts and forests far from human dwellings.  Not everyone is able to survive the privations and dangers of a hunting trip, so most of us only eat them occasionally.  So, too, do not eat meat habitually, because doing so breeds cruelty and bad traits in people; vicious birds of prey eat meat, and lions rip apart their prey and eat.  Therefore it says about the future "the lion, like cattle, will eat straw,"  because in the time to come there will be peace in the world among all living things.  This is why Yitzchak said "hunt me some game," because he only wanted to eat meat בהזמנה זו (note that the Kli Yakar chose this phrase to echoe the Gemara in Chulin), on exceptional occasions. 

So the Kli Yakar uses our Gemara to present a theoretical basis for a sort of almost-vegetarianism, or at least to suggest that eating meat, while certainly not prohibited, is a a symptom of the degenerated spiritual condition of our world, and one should avoid eating meat too often because doing so stimulates cruelty and coarseness.  This idea is also found in Rav Kook's writings, for example, where he says that (based on Sanhedrin 59) it was only after the mabul that No'ach was permitted to slaughter and eat animals, and even that was only as a concession to the base character and desires of mankind.  Had man not fallen so low, Hashem would have maintained the pre-existing prohibition.  Eating meat is an unfortunate but necessary outlet for animalistic urges that need some sort of outlet.  (Please don't mail me any more simple-minded questions about this: Yes, Hashem knew we have these urges; but had mankind as a whole been more disciplined and deliberate, we would have developed a culture that controlled and sublimated these drives.  We, as a whole, did not.  Under the circumstances, to continue the prohibition would create a tension that would yield more negative than positive results.)

I believe the Rambam uses our Gemara differently than Rashi or the Kli Yakar.  The Rambam says that one should engage in challenging physical activities and get sweaty before eating, and only then is it healthy to eat.  Even some foods that would otherwise be mildly unhealthy are good for you if, and only if, you exercised before eating.  We don't know exactly where the Rambam got this idea.  It doesn't have to be a Gemara, of course.  It wouldn't be the only time the Rambam was applying worldly wisdom from sources other than Chazal.  He might have gotten it from Gittin 67b, where it says that after someone gave Rav Amram Chasida bad food, Yalta had him work out and sweat, and this cured him:

שמעה ילתא ומעיילה ליה לבי מסותא ומוקמי ליה במיא דבי מסותא עד דמהפכי מיא דבי מסותא והוו דמא וקאי בישריה פשיטי פשיט רב יוסף איעסק בריחיא רב ששת איעסק בכשורי אמר גדולה מלאכה שמחממת את בעליה

But is is possible that he is using our Gemara in Chulin as a source- one should eat meat as a hunter would, in other words, after vigorous effort in the catching and preparing the food, and only when  you're hungry; Don't just buy it packaged in the market and plunk it into the pot and roll over to the table.  Work up a sweat, come to the table with vigor and appetite, and then you may eat meat.  I remember hearing about an old recipe book that begins "After you catch a chicken and behead it, let it hang to bleed out.  When preparing bear, double check to make sure it is dead before you begin to skin it."

Rambam 4 Deios 1:
הואיל והיות הגוף בריא ושלם מדרכי השם הוא. שהרי אי אפשר שיבין או ידע דבר מידיעת הבורא והוא חולה. לפיכך צריך להרחיק אדם עצמו מדברים המאבדין את הגוף. ולהנהיג עצמו בדברים המברין והמחלימים. ואלו הן. לעולם לא יאכל אדם אלא כשהוא רעב. ולא ישתה אלא כשהוא צמא. ואל ישהא נקביו אפילו רגע אחד. אלא כל זמן שצריך להשתין או להסך את רגליו יעמוד מיד:
Rambam 4 Deios 2:
לא יאכל אדם עד שתתמלא כריסו אלא יפחות כמו רביע משבעתו. ולא ישתה מים בתוך המזון אלא מעט ומזוג ביין. וכשיתחיל המזון להתעכל במעיו שותה מה שהוא צריך לשתות. ולא ירבה לשתות מים ואפילו כשיתעכל המזון. ולא יאכל עד שיבדוק עצמו יפה יפה שמא יהיה צריך לנקביו. לא יאכל אדם עד שילך קודם אכילה עד שיתחיל גופו לחום. או יעשה מלאכה או יתיגע ביגע אחר. כללו של דבר יענה גופו וייגע כל יום בבקר עד שיתחיל גופו לחום וישקוט מעט עד שתתישב נפשו ואוכל. ואם רחץ בחמין אחר שיגע הרי זה טוב ואחר כך שוהה מעט ואוכל:

Rambam 4 Deios 14:
ועוד כלל אחר אמרו בבריאות הגוף. כל זמן שאדם מתעמל ויגע הרבה ואינו שבע ומעיו רפין אין חולי בא עליו וכחו מתחזק. ואפילו אוכל מאכלות הרעים:

I saw that Rav Meir Bergman in Vol II also suggests that the Gemara in Chulin might be the Rambam's source.  I was glad to see it, because when I said this, I couldn't quite convince myself it was true, since the Gemara refers specifically to meat and the Rambam is advising this as a general matter for all foods.  But if Rav Bergman says it too, it's good enough to post.

A choshuveh correspondent directs me to the Eretz Chemda (see the following page as well) (from the Malbim), who discusses and brings mekoros for the Rambam.  Thank  you.

2 comments:

Anonymous said...

Rav Berman is somewhat forced into looking for a source in chazal for the Rambam, since his only other choice is "Sod Hashem Li'Y'rayov". Attributing it to the Rambam's secular knowledge of medicine would give him a bad case of cognitive dissonance.
For you, on the other hand, the gemora's limitation to meat and not all meals as in the Rambam should be dispositive.

Anonymous said...
This comment has been removed by a blog administrator.