Behar, Vayikra 25:36. Ve'chei Achicha Imach. וחי אחיך עמך

The Gemara in Bava Metzia 62a brings an argument between Bar Petura and Reb Akiva.  The discussion begins on 62a, and focuses on the words in passuk 25:36 וחי אחיך עמך.   

א"ר אלעזר רבית קצוצה יוצאה בדיינין אבק רבית אינה יוצאה בדיינין רבי יוחנן אמר אפילו רבית קצוצה נמי אינה יוצאה בדיינין א"ר יצחק מ"ט דרבי יוחנן דאמר קרא (יחזקאל יח) בנשך נתן ותרבית לקח וחי לא יחיה את כל התועבות האלה עשה למיתה ניתן ולא להשבון רב אדא בר אהבה אמר אמר קרא (ויקרא כה) אל תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלהיך למורא ניתן ולא להשבון רבא אמר מגופיה דקרא שמיע ליה (יחזקאל יח) מות יומת דמיו בו יהיה הוקשו מלוי רבית לשופכי דמים מה שופכי דמים לא ניתנו להשבון אף מלוי רבית לא ניתנו להשבון אר"נ בר יצחק מ"ט דר"א דאמר קרא

דף סב,א גמרא  (ויקרא כה) וחי אחיך עמך אהדר ליה כי היכי דניחי ורבי יוחנן האי וחי אחיך עמך מאי עביד ליה מבעי ליה לכדתניא שנים שהיו מהלכין בדרך וביד אחד מהן קיתון של מים אם שותין שניהם מתים ואם שותה אחד מהן מגיע לישוב דרש בן פטורא מוטב שישתו שניהם וימותו ואל יראה אחד מהם במיתתו של חבירו עד שבא ר' עקיבא ולימד וחי אחיך עמך חייך קודמים לחיי חבירך 

Two people are traveling in the desert.  One has a bottle of water.  If they share it, they will both die.  If one drinks it, he will live and the other will die.  Bar Petura says that better that both drink and both die rather than one drink and see the other die.  Reb Akiva learned from our passuk that your life has precedence: the owner of the water should drink and survive.  Our duty to preserve our own lives is greater than our duty to save the life of another, and one should not sacrifice his life to extend someone else's life.  Everyone reading this knows very well that this Gemara is the foundation stone of thousands of halachos and haskafos and that it has been interpreted in many many ways.  I bring it only because of an interesting question asked on this Gemara by several mefarshim, which I haven't seen collected in one place.

The Maharit (Yoseph Trani, 1538–1639, or Yoseph di Trani who lived in Greece), and the Maharam Shif (Meir ben Yavov Hakohen Schiff, 1608-1644, of Frankfort on Main), the Minchas Chinuch (Yoseph ben Moshe Babad, the Av Beis Din of Ternopil, Poland, 1801-1874) (who actually just brings the kashe from the Maharit and uses it to say pshat in a Rambam, as noted below), and Reb Yisrael Salanter (Lithuania, 1810-1883), all point out that this Gemara seems to contradict the Gemara in Kiddushin 20a,  The Gemara in Kiddushin discusses the Eved Ivri, and says that the legal requirements of how a one must treat his Jewish slave are so burdensome that buying a Jewish slave is like buying a master.

ת"ר כי טוב לו עמך עמך במאכל עמך במשתה שלא תהא אתה אוכל פת נקיה והוא אוכל פת קיבר אתה שותה יין ישן והוא שותה יין חדש אתה ישן על גבי מוכין והוא ישן על גבי תבן מכאן אמרו כל הקונה עבד עברי כקונה אדון לעצמו 

Tosfos there brings a Yerushalmi that if you only have one pillow, the slave gets it and you can sleep without a pillow:

כל הקונה עבד עברי כקונה אדון לעצמו. וקשה מאי אדון די לו להיות כאדונו ויש לומר כדאיתא בירושלמי דפעמים אין לו אלא כר אחת אם שוכב עליו בעצמו אינו מקיים כי טוב לו עמך ואם אינו שוכב עליו וגם אינו מוסרו לעבדו זו מדת סדום נמצא שע"כ צריך למסור לעבדו והיינו אדון לעצמו

All the aforementioned mefarshim point out that the two Gemaros are contradictory.  Reb Akiva said that the words וחי אחיך עמך indicate that while you have obligations to the other, you come first, and the Gemara in Kiddushin, or at least the Yerushalmi as read into the Bavli by Tosfos, says that כי טוב  אחיך עמך  indicates that because of your obligations to the other, he comes first, even at your expense, even when as a result he will have and you will not have.  אחיך עמך- you have priority.   לו עמך- he has priority.  Why?  In fact, the Minchas Chinuch suggests that because of the contradiction the Rambam decided that the Bavli and Yerushalmi are indeed arguing.  The Minchas Chinuch is in Mitzva 42, here, first column, fourteen lines from the bottom.

The Maharit is in his pirush to Kiddushin on daf 20, here.  The Maharam Schiff is in Bava Metzia on 62 and in his Drushim at the end of Chulin.  Reb Yisrael Salanter is in his Even Yisrael, Drush 4, on the bottom. DH אך קשה דכאן אמרינן מדכתיב וחי אחיך עמך.  

I think the question is very stimulating, and it's more profitable for each of us to think about it and come up with our own approach rather than to be told what the above mefarshim have said about it.  Or you can just look them up.

We had a very nice discussion about this question at the kiddush in our home this Shabbos, and afterwards, at a Bar Mitzva, my wife told it over to some other women, and Mrs. Caron Rice, the plant manager at WITS, said a very clever thing- that if you have to go on a trip through the desert, make sure you don't take your Eved Ivri along with you.