Eikev. Mezuza, and Seeing Eye Dogs in Shul

Fifteen years ago, we posted on the question of Jews having dogs as pets. Recently, when I was interviewed on the David Lichtenstein show on the topic, I alluded to the Gemara in Shabbos when I said that a Jew should feel at home in every other Jew's house. If you own a dog, the dog lives to bark at strangers, and when someone rings the bell, the first thing he hears is "A stranger is here, a stranger is here." This is the opposite of Avrohom Avinu's Eshel. 

When I later reviewed that Gemara in Shabbos, I looked at the Maharsha, and saw an amazing thing.

The Gemara 

Shabbos 63a-b

מר רב כהנא אמר רבי שמעון בן לקיש ואמרי לה אמר רב אסי אמר (ריש לקיש) ואמרי לה אמר רבי אבא אמר רבי שמעון בן לקיש כל המגדל כלב רע בתוך ביתו מונע חסד מתוך ביתו שנאמר למס

ס״ג ב

מרעהו חסד שכן בלשון יונית קורין לכלב למס רב נחמן בר יצחק אמר אף פורק ממנו יראת שמים שנאמר ויראת שדי יעזוב ההיא איתתא דעיילא לההוא ביתא למיפא נבח בה כלבא איתעקר ולדה אמר לה מרי דביתא לא תידחלי דשקילי ניביה ושקילין טופריה אמרה ליה שקולא טיבותיך ושדיא אחיזרי כבר נד ולד 

The Maharsha

כל המגדל כלב בתוך ביתו מונע וכו' כבר אמרו במס' ב"ק אסור לאדם לגדל כלב רע בתוך ביתו שנאמר לא תשים דמים בביתך אבל הכא הוסיף דאל יגדל כלב אפילו הוא יודע בו שאינו כלב רע ומשום דמונע חסד וגו'

 דהאורחים והעניים לא ידעו בו שאינו רע וסוברים שהוא רע ויראים ממנו מלבא לביתו וכדמייתי הך עובדא דלא היה הכלב רע ולא היה יכול להזיק ומתוך שהיתה סבורה שהוא רע הפילה ואמר ויראת שדי יעזוב דפורק ממנו וכו' דדרך מגדל הכלב להעמידו על הפתח לשמירת ביתו ויראת שדי שהיא על המזוזה לשמירת פתח ביתו הוא יעזוב ופורק מחרשייא שבת סייג

The Gemara had said that along with all the other problems with owning a dog, there is פורק ממנו יראת שמים.
What does that mean? How does owning a dog take away your yiras shamayim? When I say the daf, I always say it means that a dog is discribed as being an Az Panim, and keeping a pet like that will influence you to azus panim as well. It may be true.  But the Maharsha says that you keep the dog by the door to guard the house, and that shows that you don't trust the shemira of the Mezuza, and that's פורק ממנו יראת שמים. 

Really??? Are you supposed to rely on the mezuza for shemira instead of taking steps to improve your security? Is it a lack of emuna to build walls around your cities?  What about locking your doors at night?

Obviously, locking doors is teva, and nobody says that a mezuza allows you to be somech on nissim. Apparently, according to the Maharsha, getting a dog for security is unusual and shows that you are not relying on what most people do. If what people do bederech hateva is not enough for  you, then for your enhanced shemira you ought to be relying on your mezuza. 

My friend, Harav Shimon Kalman Goldstein, showed me something in a teshuva that I have known for more than forty years. This teshuva shows clearly that Reb Moshe held that even though a mezuza is a shemira, it is not a shemira from ganovim! This is contrary to the Maharsha. That's fine; the Maharsha is not a Rishon. But it's fascinating. 

The Teshuva is a famous one, about wearing a mezuza as a necklace.  
Igros YD II 141:3.

 "שגם הרמב"ם מודה שאיכא שמירה בשמות מלאכים ושמות קדושים ופסוקים ולכן פשוט שגם פרשיות דמזוזה לא גריעי משאר פסוקים ושמות ששייך לכותבם בקמיע לשמירה, ורק מה שסוברין שהנחת המזוזה בפתח הבית היא לשמירה גשמית דהנאת עצמן הוא ביטול המצוה, ולכן שלא במקום המצוה אף ששם נכתבו לשמירה דקמיע אין בזה גרעון וחסרון לכתיבת הפרשיות והנחתן בפתח הבית למצוה, כדחזינן דפסוקים ושמות הם דברים שיש בהן ענין שמירה אף להרמב"ם ממה שכותבין בצד השני, שא"כ יש להבין מזה שגם הפרשיות יש בהו ענין שמירה אף שלא מצד המצוה, ומ"מ מודה הרמב"ם שאין בזה בטול וגריעותא להמצוה דאף דאיכא בה גם שמירה עכ"פ הוא מניחן בפתח למצוה ולא לקמיע, א"כ גם כשכותב אחד את הפרשיות לקמיע מה בכך הא כן הוא האמת שאיכא בהו ענין שמירה. ולכן אין למילף שהרמב"ם יאסור שם לכתוב פסוקי הפרשיות לקמיע כשמניחים במקום שלא שייך ענין מצות מזוזה, דאין ראי' שסובר דאסור להאמין שכתיבת פסוקים ושמות יועילו לשמירה בכלל ואף לא שפסוקי הפרשיות יועילו, היפוך מה שמפורש בגמרא בשבת דף ס"א שהיו כותבין קמיעין מענינות הרבה ויש בהן משום קדושה ואיפסק כן ברמב"ם פ"י מס"ת ה"ה, וגם בכאן אינו כותב שהן טפשין שמאמינים בדבר שאין להאמין אלא כתב שהן טפשין במה שמבטלין המצוה שעושין מצוה גדולה שהיא יחוד השם כאילו הוא קמיע שזהו הטפשות וגם איסור גדול לדעתו. ולכן יותר נוטה לע"ד שאם נושא אדם על צוארו לכוונת שמירה ליכא בזה איסור דלא כסברת כתר"ה בזה, וכמפורש בתוספות יום טוב כלים פי"ז מט"ז שמפרש כן בכוונת הרמב"ם פ"ב מכלים ה"ב שנקט מקל שיש בו בית קבול מזוזה שמשמע שכן הי' אורח ארעא, ואינו כלום מה שכתב בתוס' אנשי שם שהרמב"ם שכתב שהם טפשים קאי גם על אנשים כאלו דהא אדרבה מפורש ברמב"ם שאינו כן אלא על אלו שכותבין שמות מלאכים ושמות קדושים בפנים קראן טפשים, ולא על אלו שכותבין מבחוץ וכ"ש שלא על אלו שנושאים מזוזה עמם לשמירה, ומשמע שגם הוא סובר דיש בזה שמירה כקמיע, ואף חכמים גדולים רשאין לעשות כן"

 ועיין בספר סדרי טהרות להגאון האדמו"ר מראדזין שפי' כהתוי"ט, וביאר בד"ה ומקל שמוכרחין לפרש כן. וארטבון דשלח לו רבי מזוזה, כדאיתא בפאה ירושלמי פ"א ה"א, ודאי היה נכרי. דאם היה יהודי כפי' הפ"מ, ודאי ידע ממזוזה והיה לו מזוזות על פתחי ביתו. ועיין בשאילת יעב"ץ ח"ב סימן קכא שהביא ראיה מכאן דמותר ליתן מזוזה לנכרי שיודע שינהוג בה כבוד דארטבן ערל היה. ותמה על מהרי"ל שנעלם ממנו ירושלמי זה, משום שגם בעובדא שמהרי"ל היה הגמון שבקש המזוזה לשמירת המבצר שודאי היה שומרה. ולדידי לא קשה זה דרבי היה בטוח שהמזוזה תשמור לארטבן, ומהרי"ל היה חושש דשמא לא זכה אותו הגמון שהמזוזה תשמרנו להמבצר שלו. וגם אולי חשב ההגמון שהמזוזה תשמור גם מגנבים, שזה לא מצינו שהמזוזה משמרת, וכשיזדמן לו הפסד מגנבים וכדומה יכעוס וישליך המזוזה לאשפה בבזיון, שלכן אסר. עכ"פ חזינן שמזוזה הוא דבר המשמר גם שלא במקום מצותה לא פחות מקמיע . . ".

 אבל אולי מפני שנכנסין לבית הכסא אין כדאי להניחן בצואר ואף שהן מחופות בהגובתא שמסיק בשבת דף מ"ב שמותר בקמיעין שמחופות עור ליכנס לבהכ"ס אולי עכ"פ יותר ראוי שלא ליכנס בהן כדי שיכירו שהוא דבר שבקדושה וגם לפעמים שעל הגובתא חקוק שם דש"י שזה אסור ולא ידעו לחלק

You see that Reb Moshe held that the shemira of Mezuza does not extend to protection from Gneiva. So it's ok to install an alarm system in your house. According to the Maharsha, it's not pashut. If alarm systems are like locks on the door, then they're fine. If they're more than people normally do, then having an alarm system is a flaw in your yiras shamayim and trust in the Shemira of the Mezuza.

Since I mentioned this sugya about dogs, there's another teshuva from Reb Moshe on the topic. He is mattir bringing a seeing eye dog in to shul. 

  Igros OC I 48

מע"כ ידידי הרב הגאון המפורסם מוהר"ר פינחס מרדכי טייץ הגאב"ד עליזאבעט שליטתם שלו' וברכש הנה נדבר הסומא אשר למדו לכלב להוליכו וטוכרח הכלב להיות תמיד אצלו אם יבול ליחס לביה"כ להתפלל בצבור ולשמוע קדיש וקדושה וקה"ת וקריאת המגילה וכדומה אף שהכלב מוכרח ליכנס עמו או שיש בזה בזיון להכניס בע"ח לביה"כ שהוא מקדש מעט 

והנה איתא בירושלמי פ' בני העיר ה"נ ר' אימי מפקיד לספריא אם אחא ברנש גביכון מלכלך באורייתא לגבכון תיהוון מקבלין ליה ולחמריה ולמטי. והוא משום דסובר כר"י בן לוי דאמר שם לעיל מזה בתי כנסיות ובתי מדרשות לחכמים ולתלמידיהם וכדאיתא גם בגמ' דידן בדף כ"ח אמר רבא חכמים ותלמידיהן מותרין דאמר ריב"ל מאי בי רבנן ביתא דרבנן ולכן אמר ר' אימי לספריא שאף אם הוא רק קצת בן תורה נמי נחשב כבן תורה לגבי זה ומותר כשהוא אורח להיות שם עם חמורו וכל כליו והובא בר"ן במגילה שם. וא"כ חזינן דהכנסת חמור לביהכ"נ אין קלות ראש ובזיון יותר מאכילה ושתיה ושינה דאם היה יותר מזה לא היה ניתר לת"ח דאטו ת"ח אינו מוזהר על מורא דמקדש כדאיתא במג"א סי' קנ"א סק"ב ודייק גם מלשון הטור וש"ע דאינך מילי אסור וגם המג"א הביא םש ירושלמי זה ברמז שכתב וכן הוא בירושלמי שת"ח מותר להתאכסן בביהכ"נ עיי"ש והוא ירושלמי זה שמפורש שגם רשאי להכניס שם החמור וגם הגר"א בסק"ח הביא לשון הירושלמי וא"כ פוסקין כן  

וגם יש להסתפק דאולי בכלל שום בזיון וקלות ראש בכניסת בהמה אלא כשהכניסה היא שלא לצורך תפלה אלא לצורך התאכסנות כעובדא דירוש' אבל כשהכניסה היא לצורך תפלה של בעליו אפשר אין זה דבר בזיון וקלות ראש כלל ויהיה ניחא מה שלא הזכירו זה לחדוש דין משום דאין בזה אלא משום ההתאכסנות שהזכיר המג"א בסק"ב ונוגע זה בביהכ"נ של א"י שאנו על תנאי שג"כ לפ"ז יש להתירו אבל אין זה ראיה ברורה ועדיין יש לעיין בבתי כנסיות של א"י אבל בב"כ שלש היא ראייה ברורה לע"ד שיש להתיר

 ועיין בברכות דף סיב שפרש"י בהא דאביי מרביא ליה אמרא מגדלת לו שה ומלמדתו שהולך עמו תמיד, והא אביי היה כמעט כל היום בביהמ"ד וא"כ משמע קצת שהלך עמו גם לביהמ"ד דאל"כ אלא על המעט מהיום שהיה הולך לעסקיו היה הולך עמו לא היה שייך לשון תמיד. וגם הטעם שפירש"י ק הוא ראם לא היה עמו תמיד לא היה הולך עמו לבית הכסא ובמעט היום לא היה מתרגל ונמצא שגם מגמ' דידן יש ראיה קצת אך אין זה ראיה ברורה אבל מהירושלמי הוא ראיה ברורה כדלעיל 

Here's someone that argues. Both his reasoning and his attitude sorely need adjustment, but it's kedai to know that such an "opinion" is out there.

שו"ת תלקת יעקב או"ח סימן ר כתב לחלוק עליו וכתב דאף אם יהיבנא לי' שכוונת הירושלמי ולחמריה הכוונה על חמור ממש אין זה ראי' להתיר להכניס גם כלב לביהכ"נ וכלשונו דודאי לא גרע כלב מחמור אדרבה ודאי כלב מגרע גרע מתמור ומי זוטר לן מאמר חז"ל ההיא איתתא דעלת למיפא בההוא ביתא נבח בה כלבא אמר לה מרי' לא תיסתפי מיניה שקולי ניביה אמרה לי' שקילי טיבותיך ושדי' אחיזרי' כבר נד ולד ודומה קצת להא דסי' קנ"א סע' ו' דיש אוסרין ליכנס לביהכ"נ בסכין ארוך והטעם שתפלה מארכת ימיו של אדם וסכין מקצרת ועוד אמרו שהיתה אשה מעוברת נבת בה כלב והפילה נמצא זה גורם לשכינה שתסתלק מישראל והכא נמי כשישחקו בו הנערים והכלב יתחיל לנבות חוץ מהגנאי והקלות ראש שיהיה בזה יש גם חשש הפלת ולד וקצת דומה לסכין ארוך ובתב שם עוד טעם לאסור וכותב כי זה העיקר אצלו כי במקומות הללו שהפקירות כך מצוי' ויהדות כך נתרופפה ורבים הם האנשים השתצנים ההולכין עם כלביהן בראש כל חוצות אף שעפי"ד אפשר שאין זה בכלל מה שנאמר בסוף מרובה דלא יגדל את הכלב והמגדל כלבים כמגדל חזירים למה נפ"נ למיקם עלי' בארור כיון שבשו"ע חו"מ סי' ת"ט הגירסא לא יגדל כלב רע בתוך ביתו אלא א"כ קשור בשלשלאות אכן מאן מפיס לידע אם זה הכלב אינו בסוג זה ^ והעיקר שאין זה רגש יהדות האמיתית להוליך עמו כלבים רק האנשים השחצנים עושין כן א"כ בשלמא כשאחד יראה חמור בביהכנ"ס שהוא שם לאיזו סיבה ליכא חשש למיגדר מילתא שגם הוא יכניס לשם חמור אבל כשיראה שם כלב ודאי יש מראית העין שיכולין לחשוב זה הכלב של הראש הקהל וכיו"ב שמלווה אותו לדרכו לביהכ"נ עי' ש"ך יו"ד סי' ק"י ס"ק ל"ג דברבים קרוב הדבר לטעות ותוץ לזה יפסוק לעצמו כשהותרה הרצועה לאיזה צורך להכניס כלב לביהכ"נ גם לו יש צורך גדול להכניס כלב וכאמור בעווה"ר שהיהדות כך נתרופפה ובפרט במקומות הללו אם יופתח פתח כמחט של סדקית יופתח הפתת כפתתו של אולם ויתכן שימצא כבר איזה ראביי להתיר זאת ויתלה את עצמו באילן גדול לומר כבר הותר מהפרושים לצורך גדול להכניס כלב לביהכ"נ והוא בתור ראביי כבר יכריע מה זה נקרא צורך גדול וח"ו יוכל לצמות מזה תילול השם גדול ^ שהנוצרים אוסרים להכניס כלב לבית תיפלתם ולהבדיל לביהכנ"ס מותר עי' מג"א סי' רמ"ד ס"ק ח' לענין לבנות ביהכ"נ בשבת ע"י קבלנות וז"ל ומ"מ ראיתי שהגדולים לא רצו להתיר כי בזמן הזה שאין העכו"ם עושים מלאכה ביום חגם תהי' חילול השם בזה ועי' חת"ס ת"ו סי' מ"ג דברים מלהיבים בענין זה שלא לגרום לבא לתיה"ש ועי' רש"י עירובין ו' א' רב בקעה מצא עמי הארצות היו ומזלזלין היו במצות והחמיר עליהן סייג להרחיקן מעבירה כאדם הגודר גדר לבקעה פרוצה ובעוונה"ר לא די שאין לנו כח לגדור גדר נפרוץ בעצמנו גדר הגדור מי שהוא נוטל עליו בהוראה כזו ועי' בהקדמת אגרות משה או"ת דברים מלהיבים בענין זה של יראי הוראה וע"ז נאמר תכמים הזהרו בדבריכם של עצמיכם

I have to insert something a friend wrote. This is Dr. NJS, of Maaleh Adumim.

On 20/08/19 14:29, Eliezer Eisenberg wrote:

I have a personal problem with dogs, that dog lovers [tolerators] just cant relate to.
I have said on a number of occasions. including on a large stage in Koln, at the largest global dental convention. 
(The security was very tight, the  place was crawling with  swat teams each led by a very intimidating dog who was responding if not talking German.My forebears did a fine job of instilling in me a fear and revulsion for all things german and all things dog.They seem to have come a set, the gestapo  guys and their dogs...)
"It is my perception that dogs dream in German" [ explaining why I didn't really want to be there and was going right back to Israel an hour after I finished speaking]