The Maharit in Vayeira Drush Shlishi says that Avraham Avinu made a bracha as he prepared to do the shechita, על שחיטת הזבח. Rav Steinman says the bracha was אשר קדשני וצווני. The Maharik explains that it was not a bracha le'vatala because he immediately took the ram and was makriv.
Harav Shimon Kalman Goldstein said that this explains why we find in the Medrash that when the Malach told him to stop, he asked to make a small cut. The pshat is that at that point, Avraham Avinu did not know that the bracha would be used for the ram, and he did not want it to be a bracha le'vatala, so he wanted to make a cut for the bracha to be chal on. But when he saw the ram, he realized that the bracha would have a chalos on the ram.
I asked him, but didn't Yitzchak make a bracha on dying על קידוש השם? And wouldn't that remain a bracha le'vatala?
The answer is that a bracha al kiddush hashem, and the person does not die, is not levatala. We make that bracha every day in the morning - ברוך אתה ה' מקדש את שמך ברבים. In any case, the bracha was certainly not levatala in the case of Yitzchak. Yitzchak remained an עולה תמימה, and he was unique in that his whole life was dedicated, more than anyone else's, to living על קידוש השם.
לפי שאמרו סוף פרק בית שמאי (זבחים מ"ו ב) לשם ששה דברים הזבח נזבח לשם הזובח לשם אישים לשם ריח לשם ניחוח, וילפינן לה מדכתיב (ויקרא א' טי) אשה ריח ניחוח לה' ואף לר' יוסי דאמר זבחים שם אין המחשבה הולכת אלא אחר העובד הנה אברהם בעל היה ועובד היה ושחט לשם אלוקים כהלכתן, ועוד ברך על שחיטת הזבח, וכשקראו המלאך ואמר לו אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה (בראשית כ"ב י"ב) ונשא עיניו וראה את האיל נאחז אשר לא היה שם קודם לכן ונזדמן לו תיכף לקחו והעלהו ושחטו על סמך אותה הכונה שיכוין על יצחק, ועל סמך אותה ברכה שבירך בשחיטת בנו. לשמים ונמצא כמי שהקריב חולין על גבי המזבח עוד אחרת שעשה שלא כתורת העולה שטעונה הפשט ואף על פי שנחלקו בסוף זבחים ק"כ אי רב ורבי יוחנן בעולת במת יחיד מר סבר טעונה הפשט ומר סבר אינה טעונה מכל מקום הר המוריה במקום בית המקדש עדיף מבמת צבור ועל כן אמר ויעלהו לעולה תחת בנובראשית כ"ב י"ג כלומר במקום בנו שלא היה טעון הפשט ונתוח דעורו כבשרו לכך התפלל ואמר ה' יראה כלומר מאחר דקמי שמיא גליא שמה שיאמר היום לא יהיה על יצחק אלא על תמורתו שהוא האיל המזומן לו מששת ימי בראשית מעלה עליו שכל מה שנאמר ביצחק לשם ריח לשם ניחוח והקדשתו לשמים וברכת הזבח כאילו נאמר על האיל ובזו ה' יראה וירצה לפניו כל לבבות דורש ה' ובלבו רצוי הרי הוא כאילו נזבח
Harav Shimon Kalman Goldstein said that this explains why we find in the Medrash that when the Malach told him to stop, he asked to make a small cut. The pshat is that at that point, Avraham Avinu did not know that the bracha would be used for the ram, and he did not want it to be a bracha le'vatala, so he wanted to make a cut for the bracha to be chal on. But when he saw the ram, he realized that the bracha would have a chalos on the ram.
I asked him, but didn't Yitzchak make a bracha on dying על קידוש השם? And wouldn't that remain a bracha le'vatala?
The answer is that a bracha al kiddush hashem, and the person does not die, is not levatala. We make that bracha every day in the morning - ברוך אתה ה' מקדש את שמך ברבים. In any case, the bracha was certainly not levatala in the case of Yitzchak. Yitzchak remained an עולה תמימה, and he was unique in that his whole life was dedicated, more than anyone else's, to living על קידוש השם.
No comments:
Post a Comment