Vayeira, The Rambam by a Forced Get, and Stephen King

Vayeira, 20:2

ויאמר אברהם אל־שרה אשתו אחתי הוא וישלח אבימלך מלך גרר ויקח את־שרה

Rabbeinu Bachay 

 וכתב רבינו חננאל ז"ל כי עכשיו כשבא בגרר גרשה, לפי שהיה ירא שמא יהרגוהו אם היה אומר שהיא אשתו, ואעפ"כ לא הניחו ה' ית' שיפרד ממנה ולא הניח את הצדיקת אצל הרשע, כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים, וגרושין הללו היה מפני הפחד, וזה שאמר הש"י והיא בעולת בעל, שלא גרשה רק מפני הפחד כי אנוס הוא, ונמצא שאין הגרושין גרושין גמורין, וזהו שאמר אבימלך הגוי גם צדיק תהרוג. כלומר הגוי שאין לו זה הדין אלא אפי' אנוס גרושיו גרושין, ועוד שהוא צדיק שלא קרב אליה תהרוג, ולא עוד אלא שהוא אמר לי אחותי היא והיא גם היא אמרה פעם אחר פעם אחי הוא, בתם לבבי לקחתיה ובנקין כפי שעדיין לא קרבתי אליה.

So he is saying that oneis for geirushin is good for a gentile, but not for a Jew. Why would that be true?
Yes, we all know that the process is different. By Gentiles, either partner can say I'm out of here, and the marriage is ended, while by a Yisrael, you need the sefer, the nesinah, the kesiva, and so forth. But all of that is irrelevant. Whatever you need, either oneis is good or it is not good.


We can answer with a yesod from Reb Chaim Shmuelevitz in Shaarei Chaim Kiddushin Siman 6

ב ונקדים דברי הרמב"ם פ"ב מהל' גירושין ה"כ דכתב לבאר הא דמהני כפיה בגירושין למי שהדין שכופים אותו שמי שתקפו יצרו הרע לבטל מצוה או לעשות עבירה והוכה עד שעשה המצוה או עד שלא עשה העבירה אין זה אנוס אלא הוא אנס עצמו בדעתו הרעה לפיכך זה שאינו רוצה לגרש מאתר שהוא רוצה להיות מישראל ורוצה הוא לעשות כל המצוות ולהתרתק מן העבירות ויצרו הוא שתקפו וכיון שהוכה עד שתשש יצרו ואמר רוצה אני כבר גרש מרצונו וכ' המ"מ שאפשר שמקור הרמב"ם הוא מהא דאמרו בגמ' ב"ב מ"ת א' דטעמא דמהני גט מעושה משום דמצוה לשמוע דברי תכמים והיינו שדברי הרמב"ם הם פי' דברי הגמ' ועי' לת"מ שם סוד"ה מי שהק' דהא בגמ' אמרו טעם זה לדתות דאין ראיה לרב הונא דתליוהו וזבין זביניה זביני מהא דכופין להוציא דדלמא שאני התם דמצוה לשמוע דברי תכמים ומשמע דלר"ה אין צורך בטעם זה וסגי בטעם דאגב אונסיה גמר ומגרש וא"כ הרמב"ם דפסק כר"ה אמאי הביא הטעם דמצוה לשמוע דברי תכמים יעוי"ש שתי' דלר"ה נמי בעינן להאי טעמא כדי שלא יהי' תליוהו ויהיב מיהו ברמב"ם משמע להדיא שמשום האי טעמא תשיב רצון ולא שמועיל שתשיב שיש כאן זוזי 

והנראה בסברת הרמב"ם די"ל דהא דתליוהו וזבין זביניה זביני דאגב אונסיה גמר ומקני אין הכוונה שיש כאן רצון והסכמה לעצם תלות המכירה אלא רק שיש כאן גמירות דעת לפעולת ההקנאה דאגב אונסיה גמר בדעתו להקנות וההקנאה נעשית לרצונו אף דלא ניתא ליה בתלות המכירה שהרי כן הוא באמת שאינו אנוס אלא למכור היינו לעשות ההקנאה אבל אינו אנוס לרצות את עצם התלות ונתתדש בדברי ר"ה דלא בעינן שיהא ניתא לי' במכירה אלא די בגמ"ד לפעולת ההקנאה ועי' מש"נ עוד להלן סי' נ"א אות ג' 

ולפי י"ל דכ"ז ל"מ אלא בקנינים אבל לא בגירושין דיעוין ברמב"ם בריש הל' גירושין דמנה עשרה דברים שהן עיקר הגירושין מה"ת והדבר הראשון הוא שלא יגרש האיש אלא ברצונו ועי"ש ה"ב דנלמד מקרא דוהיה אם לא תמצא תן בעיניו מלמד שאינו מגרש אלא ברצונו ואם נתגרשה שלא ברצונו אינה מגורשת ולכאורה ל"ל קרא מיותד בגירושין דבעינן רצונו והלא בכל הקנינים כן הוא דבעינן בהו דעת מקנה ונראה דבגירושין נתתדש דלא די בגמירות דעת ורצון לעצם מעשה הגירושין אלא דבעינן שיהא רוצה בגירושי האשה וזה נלמד מקרא דוהיה אם לא תמצא תן בעיניו ועי' מש"נ עוד להלן סי' מ"ב אות ז' 

ולפי זה נמצא דל"מ הא דאגב אונסיה גמר ומגרש שיתולו הגירושין שאף שיש כאן גמירות דעת למעשה הגירושין וזה תשיב תורת רצון בכה"ת כולה ומה"ט זביניה זביני מ"מ בגירושין לא סגי בהכי דסו"ס אינו רוצה את תלות הגירושין ומש"ה הוצרך הרמב"ם לטעמא דמצוה לשמוע דברי תכמים דטעם זה וכמו שביארו הרמב"ם מהני דיש כאן רצון גמור לעצם תלות הגירושין ומש"ה הוא דמהני הגט ואף דבגמ' משמע דלר"ה לא בעינן לטעמא דמצוה לשמוע דברי תכמים צ"ל דס"ל להרמב"ם דכ"ז בס"ד דכיון דאכתי לא ידעי' הך טעמא דמצוה לשמוע ע"כ נקטינן דדי בהא דאגב אונסיה וכו' להתשב אף רצון על הגירושין אבל למסקנא שנתתדש טעמא דמצוה לשמוע וכו' ס"ל להרמב"ם דגם לר"ה בעי' להאי טעמא ומשום דאגב אונסא ל"מ להתשב רצון על תלות הגירושין וכמש"נ 

Reb Chaim says that yes, תליוהו וזבין is a kinyan, but not by Gittin, because by Kinyanim, all you need is Gemiras Daas for the peula to be chal. But by Gittin there's a gzeiras hakasuv that you need ratzonto be megareish, and that you don't have by oneis. So Avimelech said, what do you want from me? I don't know from the Rambam and Reb Chaim Shmuelevitz, by us, talyuhu is chal. The Ribono shel Olam answered it doesn't matter. The fact is that she's not megureshes. 

So,  you're wondering, how does Stephen King enter this picture?  The answer is that everyone smiles when they hear the Rambam. Since Beis Din says he has to divorce his wife, his refusal is only his Yetzer Hara talking. Mimeila, all you have to do is crush his yetzer hara, and his agreement will be sincere. This is very hard to accept. It's really hard to find willingness in any man who agrees to something because his arm is being broken. 

To answer that question, I have Stephen King's story "Quitters, Inc."  It's a short story, the gist of it is that a man signs an agreement to try to quit smoking, and it turns out that the organization he signed with is funded by the mob. If they catch you smoking once, they kidnap your wife and tell her that she is going to be painfully shocked because of something you did, and you will have to watch. Second time, various horrible punishments for him and his wife and his special needs son. At the end of the story, he's called back to the office, and they tell him he needs to lose some weight, and if he doesn't stick to their schedule, they'll cut of his finger.  The point of this all is that he was introduced to this organization by an old friend, and at the end of the story he gives their card to another friend.

People know when their habits are self destructive and destructive to their family, but they lack the discipline to stop over eating, or smoking, or taking drugs. If you hurt them and threaten them, and they are forced to give up their habits, they'll hate you during the process, but once they're over it, they will be extremely grateful that you did this to them. That is exactly what the Rambam is saying.